עבודות עפר וסוגים אחרים של עבודות בנייה מחייבות התייחסות לשורה ארוכה של נושאים ופרמטרים. בין היתר, כדאי להביא בחשבון את הצורך בהדברת חרקים, חולדות, נחשים ומעופפים לא רצויים. החרקים מופיעים באתר בנייה בגלל השמדה של מקומות המחיה שלהם ולעיתים גם מתוך חשש ופחד.
בנוסף, עבודות עפר מרעידות את הקרקע וגורמות לתזוזה בהרגלי החרקים. מה שהיה בעבר שטח חקלאי הופך להיות אתר בנייה והתוצאה היא הופעה של כמויות חרקים גדולות בעת ובעונה אחת.
מי אחראי על הדברה באיזורי עבודות עפר ובנייה?
היות ולא ניתן לוותר על עבודות עפר ועל הדברה, הדרך היחידה למנוע עוגמת נפש היא לשלב ביניהן. הנה כמה דרכים לעשות זאת:
א. תיאום מוקדם – עבודות עפר כוללות פריצת דרכים, סלילת כבישים, הקמת סוללות, חפירת תעלות, יישור שטח ועוד. הדבר החשוב הוא לתאם את פעולת ההדברה כנגד הסוג הספציפי של העבודות המתבצעות באתר. אין טעם להדביר את האיזור לפני שמרימים את העפר ומפנים את הפסול. יחד עם זאת, חשוב לבצע את ההדברה מיד אחרי הפינוי כדי למנוע מהחרקים להתבצר בתוך הקרקע.
ב. בחירת אנשי מקצוע – אפשר לשלב בין הדברה באזורי בנייה והדברה בעזרת בחירה נכונה של אנשי מקצוע. את
הבחירה מבססים על שיטת הדברה שמתאימה לשטח פתוח, על שימוש מדויק בתכשירי הדברה ועל פעולות מניעה נגד הופעה חוזרת של מזיקים.
ג. ניקיון וסדר – קבלן עבודות באתר בנייה או חפירות צריך לשמור על סדר וניקיון. כך ניתן לחסוך את עוגמת הנפש של הופעת מזיקים ולצמצם את ההוצאות הנדרשות על הדברה.
החוק אינו מגדיר באופן ברור מי אחראי על הדברה באיזורי בנייה, היות ולכל איזור יש נסיבות אחרות. הדברה בשטחים ציבוריים מבוצעת באופן עקרוני על ידי העירייה והגורמים המוניציפאליים.
יחד עם זאת, קבלן שבונה בניין חדש ורוצה להציע ללקוחות חוויה מלאה לא יכול למסור מפתחות לפני שהוא מבצע את ההדברה בעצמו. ההבדל הוא שהעירייה מדבירה את פתחי הניקוז, הביוב והשטחים הציבוריים, בעוד הקבלן מדביר את הבניין ואת הדירות בלבד.